top of page
Shooting Star

עסקה מלאכותית


עסקה מלאכותית היא מושג משפטי בדיני המס. בשפה פשוטה, זוהי עסקה שנעשית בעיקר כדי להפחית את תשלום המס, ללא טעם מסחרי או כלכלי אמיתי מאחוריה. כדי להבין אם עסקה היא מלאכותית, בתי המשפט בוחנים האם יש לה תכלית כלכלית אמיתית מלבד הפחתת המס. המבחן העיקרי הוא "יסודיות הטעם המסחרי" - כלומר, האם העסקה הייתה מתבצעת גם ללא החיסכון במס. חשוב לציין שלא כל עסקה שמפחיתה מס היא בהכרח מלאכותית. אם יש לעסקה טעם מסחרי אמיתי, היא עשויה להיחשב לגיטימית גם אם היא מובילה להפחתת מס.

סעיף 86 לפקודת מס הכנסה המהווה הוראה אנטי תכנונית כללית שמטרתה להתוות את הגבול בין תכנון מס לגיטימי לבין תכנון מס בלתי לגיטימי. רשויות המס יכולות להתעלם מעסקה מלאכותית ולחייב במס כאילו העסקה לא התבצעה, אך הנטל להוכיח שהעסקה היא מלאכותית מוטל על רשויות המס. אם הן מצליחות בכך הנטל עובר והנישום הוא שצריך להראות שיש לעסקה טעם מסחרי יסודי.

חשוב להדגיש שתכנון מס לגיטימי הוא מותר, אך יש להיזהר מעסקאות שכל מטרתן היא הפחתת מס ללא תוכן כלכלי אמיתי.


​​​​​האיזון בין זכות הנישום לתכנון מס לגיטימי לבין האינטרס הציבורי בגביית מס אמת הוא סוגיה מרכזית בדיני המס בישראל. מצד אחד, לנישום יש זכות לגיטימית לתכנן את ענייניו באופן שימזער את חבות המס שלו, כחלק מזכות הקניין שלו. מצד שני, קיים אינטרס ציבורי חשוב בגביית מס אמת ובשמירה על מערכת מס צודקת ושוויונית. מציאת האיזון על ידי בתי המשפט אינה דבר של מה בכך.

​​​

"עסקה מלאכותית" ו"הפחתת מס בלתי נאותה" אינם מוגדרים בחוק באופן מדויק, מה שמותיר מרחב פרשנות נרחב וגורם לפגיעה בוודאות, דבר חשוב מאוד לניהול מסחר תקין. ​עוד נקודה בעייתית, הסעיף מאפשר לפקיד השומה להתעלם מעסקאות בדיעבד, מה שמוסיף ופוגע בוודאות אף יותר. לכן נדרש איזון בין זכות הנישום לתכנן את ענייניו הכלכליים לבין האינטרס הציבורי בגביית מס אמת.



ולאוהבי עסקאות המקרקעין המחוקק לא שכח מכם, עסקאות הוניות אשר ממוסות דרך חוק מיסוי מקרקעין (שבח/רכישה), יכולות להיחשב גם כעסקה מלאכותית, סעיף 84 בחוק מיסוי מקרקעין, העוסק בעסקאות מלאכותיות, מקביל לסעיף 86 לפקודת מס הכנסה.


שני הסעיפים מאפשרים לרשויות המס להתעלם מעסקאות שנועדו להפחית מס באופן בלתי נאות. במקרקעין, עסקה מלאכותית עשויה להתבטא בדרכים שונות, כגון, 1.פיצול מלאכותי של עסקאות. 2.שימוש בחברות קש. 3.תמחור לא ריאלי של נכסים. 4.עסקאות עם צדדים קשורים שלא במחירי שוק.



* אין באמור בסקירה לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

bottom of page